מהו "סטרס"?
בתחילה, עלינו להבין מהו "סטרס". אז, "סטרס", הוא מצב של לחץ, התוקף אותנו מסיבות שונות. לפעמים, הלחץ יהיה מלווה בכאבים בחזה, ותחושת מועקה פיזית. תחושות אלו, עלולות לגרום לבעיות בלב, והתקפי לב. פעמים רבות, הלחץ יהיה מלווה בנדודי שינה.
לחץ זמני- מול לחץ קבוע: לפעמים, התקופה של הלחץ, תהיה תקופה זמנית. הסיבות יהיו זמניות, כמו למשל: חתונה, או קבלה לעבודה חדשה. עם הזמן, יחלוף הלחץ. אבל, יש מצבים של לחץ מתמשך ותמידי, כמו למשל: לחץ בגלל ריבוי מטלות בעבודה. במצב של לחץ זמני, שיחה מקצועית מרגיעה, יכולה להקל מאוד על תחושת הלחץ, ועל בעיות השינה שנוצרו. במצב לחץ זמני, מומלץ להיעזר בבני משפחה וחברים, כדי להוריד מהעומס הזמני. חלוקת הנטל, תחזיר את תחושת הרוגע, ותאפשר שינה רגועה.
לחץ נפשי: מצב מתקדם יותר של לחץ. לפעמים, לחץ נפשי עלול להוביל למשבר נפשי.
מה ההבדל בין לחץ לבין חרדה?
על מנת להצליח לטפל בנדודי השינה הנוצרים מלחץ בצורה טובה, יש להבדיל בין לחץ, לבין חרדה. לכאורה, נראה שלחץ וחרדה הם מצבים זהים. אבל, ישנם הבדלים מהותיים בין מצבי לחץ, ובין מצי חרדה.
התנהגות פיזית במצב לחץ: במצב של סטרס, אפשר להרגיש מעין "שיתוק", וחוסר יכולת לזוז. אפשר גם להרגיש דפיקות לב חזקות.
התנהגות פיזית במצב חרדה: לעומת זאת, במצבי חרדה מתמשכים, התפקוד הפיזי נמשך לרוב כרגיל.
היווצרות לחץ מפני מבחנים: ישנם תלמידי תיכון וסטודנטים, המפתחים לחץ מפני המבחנים. תלמידי תיכון רבים, מפתחים לחץ מפני הבגרויות. ולכן, סטודנטים ותלמידי תיכון, עלולים לסבול מנדודי שינה לפני המבחנים.
דווקא הלחץ פוגע בציון המבחן: לפעמים, דווקא הלחץ, הוא הגורם לציון נמוך במבחן. לפעמים, מרגישים לחץ בתקופה שלפני המבחן. כתוצאה מכך, נוצר קושי בלמידה לקראת המבחן, ובסוף מתקבל ציון נמוך יותר. נדודי השינה הנגרמים מהלחץ, פוגעים בתפקוד בעת המבחן. העייפות הקשה שנוצרה כתוצאה מהחוסר שינה, גורמת למתן תשובות לא נכונות ולא מדויקות על השאלות במבחן.
שיחה יכולה להוריד לחץ: שיחה עם אדם חכם ומבין, יכולה להוריד מהלחץ שלפני המבחנים. תלמידי תיכון, יכולים להיעזר ביועצת בית הספר. לסטודנטים, מומלץ לקיים שיחה עם פסיכולוג. לאחר השיחה, התחושה תהיה טובה ורגועה יותר, וכך גם השינה.
לפעמים, יהיה צורך לקחת כדורי שינה לפני הבחינות: לפעמים, יהיה קשה מאוד להתגבר על הלחץ שלפני הבחינות. נדודי השינה עלולים להופיע כל לילה. במצב כזה, יש צורך בלשקול לקחת כדורי שינה בתקופה שלפני המבחנים, על מנת שבריאות הגוף, והתפקוד היום יומי לא ייפגעו. כדורי השינה, יסייעו בשינה טובה, ורגועה.
היווצרות לחץ בגלל עומס מטלות: ריבוי מטלות בחיים יוצר לחץ. לפעמים, הלחץ יהיה חזק כל כך, עד שייווצר לחץ נפשי. תחושת עומס ולחץ אחרי לידה, יכולים להוביל לדיכאון אחרי לידה.
ההמלצה- להוריד מטלות: צריך להבין שבריאות הגוף והנפש קודמים להכל. לכן, אם הלחץ נוצר מעומס מטלות- מומלץ להפחית במטלות. עדיף לפעמים להפסיד כסף או דברים אחרים, ולא להגיע למצבים נפשיים לא בריאים כתוצאה מעומס. יש להוריד מטלות, עד למצב בו חיים כרגיל בלי לחץ. הורדת הלחץ, תפסיק את נדודי השינה.
אפשר לקחת צמחים טבעיים להרגעה:
ישנם צמחים טבעיים, שנועדו לסייע לגוף להתגבר על מצבי לחץ. צמחים אלו מתאימים מאוד ללחץ הנוצר לפני בחינות.
לקיחת הצמחים הטבעיים לא מרגיעים את הנפש מהלחץ, אך מסייעים לגוף להתגבר על הסימנים של הסטרס. כך, שהצמחים הטבעיים מסייעים לגוף להירדם בצורה טובה יותר, ורגועה יותר. למשל: כאשר הלחץ נוצר כתוצאה מאירוע מפחיד וטראומתי, הצמחים לא יעזרו במישור הנפשי, אך ייתנו לגוף רוגע ושלווה, וכך יאפשרו תפקוד תקין.
לא מצליח להירדם מלחץ? הנה מה שאפשר לעשות:
תרגול נשימות עמוקות ומדיטציה: הקדישו מספר דקות לפני השינה לתרגול נשימות עמוקות או מדיטציה כדי להרגיע את המוח והגוף. נשימות עמוקות מאיטות את קצב הלב ומפחיתות את רמות הקורטיזול, הורמון הלחץ.
יצירת סביבה מרגיעה: וודאו שסביבת השינה שלכם תומכת בהרפיה. זה כולל חדר חשוך ושקט, טמפרטורה נוחה, והימנעות ממסכים לפחות שעה לפני השינה.
שגרת שינה עקבית: שמירה על שעות שינה קבועות תעזור לגוף להיכנס למצב של שינה מהר יותר. הרגלי שינה קבועים יגבירו את תחושת העייפות בשעות הנכונות.
פעילות גופנית מתונה במהלך היום: פעילות גופנית מסייעת בשחרור אנדורפינים, שמפחיתים את רמת הלחץ ומקדמים שינה טובה יותר בלילה. השתדלו לא לבצע פעילות גופנית בסמוך לשעת השינה.
כתיבת מחשבות: אם המחשבות מטרידות אתכם ומונעות מכם להירדם, נסו לכתוב אותן על דף לפני השינה. כך תוכלו לשחרר את הלחץ ולהרגיש פחות עומס מחשבתי.
